אקולוגיה ואנרגיה אקולוגיה ואנרגיה

אקולוגיה ואנרגיה

 

אדמת חמרה
מצע הגידול באקו-פארק הוא אדמת חמרה המאפיינת את חדרה. מקור השם מהמילה "אַחְמָר" בערבית שפירושה אדום. חמרה הינה אדמה פורייה, עשירה בתחמוצת ברזל, בוצית, מאווררת ומנוקזת היטב וככזאת אידיאלית לחקלאות ולנוי ובמיוחד לעצי הדר. 


 

תחנת שאיבה ושימור הנגר
מבנה זה שימש בעבר לשאיבת מי-תהום להשקיית השדות והפרדסים. כתוצאה מחילחול מי גשמים נוצר מאגר תת קרקעי הקרוי "אקוויפר". כדי לנצלו, מבצעים קידוח באדמה. הקידוח מאפשר לקבל נתונים על עומק וגודל המאגר ועל קצב השאיבה האפשרי, כששאיבת יתר עלולה לגרום להעלאת אחוז המליחות של המאגר ולהפכו ללא ראוי לשימוש.
אקו-פארק תוכנן כמערכת משמרת מים. מרבית מי גשם ועודפי השקיה הקרויים "נגר עילי" צפויים לחלחל בתחום הפארק. אלו של יחלחלו יתכנסו לאזורי השהיה כדי לאפשר להם לחלחל באיטיות. העודפים יתכנסו לקידוחי חלחול עמוקים.
על מנת להעניק חן למבנה העתיק הוחלט כי נעניק לו מראה רענן וחדש בעזרת האומן רמי מאירי. רמי הינו מראשוני ציירי הקיר בישראל, הידוע בציורי הקיר הענקיים שצייר על קירות בערי ישראל. רוב ציורי הקיר נעשים בטכניקת "הטעיית העין" הגורמת לטשטוש הגבולות בין מציאות לאשליה.

 

תאורת לד חסכונית
התאורה באקופארק פועלת על העיקרון של התיעלות אנרגטית. נורות הלד שפותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 חסכוניות בצורה משמעותית מצריכת האנרגיה מבלי לפגוע בעוצמת האור. התאורה באקופארק מנוהלת ע"י מערכת שליטה מתקדמת לייעול אנרגטי.

 

אגם אקולוגי
האגם תוכנן בשיטת WETLANDS CONSTRUCTED אגנים ירוקים המחקים את המערכת האקולוגית של הבריכות בטבע. צמחים, דגים, ויצורים מזעריים (מיקרואורגניזמים) החיים בהרמוניה ותלויים זה בזה בשמירה על הקיום והאיזון האקולוגי: הצמחים מספקים לדגים חמצן, מסתור וגם מטהרים את המים. הדגים ניזונים מצמחים מתים ומאצות. היצורים המזעריים ניזונים מהפרשות הדגים ומזיהומים אחרים במים והופכים אותם למזון לצמחים וחוזר חלילה.
כדי לסייע לפעולות טיהור המים, הותקנה גם מערכת טכנולוגית שקטה וחסכונית מאוד באנרגיה. צמחי האגם הם: שושנות מים, מגוון צמחי גמא, סמר, אגמון, ספלילה, פשטה, אירוס, טליה וכנה. הדגים הם ממשפחת דגי הזהב: קומט, שובונקין, וכן דגי נוית כחולה ארץ ישראליים המצויים בסכנת הכחדה ושתפקידם למנוע הטלות יתושים.

עצי הדרים
באקו-פארק כ-300 עצי הדר. אזכורם הראשון מופיע בספר "ויקרא" כאחד מארבעת המינים. עצי ההדר הם אחד הסמלים המובהקים של חדרה. כבר בסוף המאה ה-19 נטעו מתיישבי חדרה את הפרדס הראשון. בהמשך הייתה הפרדסנות לענף מרכזי בכלכלת העיר, הרבה בזכות אדמת החמרה הפורייה ומאגרי המים. לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים המובילים ופירות ההדר היוו ענף יצוא עיקרי תחת המותג הבינלאומי המפורסם ביותר של ישראל "jaffa". הם שווקו לעולם בארגזי עץ מיוחדים, אחרי שנבררו בקפידה ונעטפו אחד אחד בנייר עדין. ישראל אף גילתה לעולם את זן התפוז "שמוטי" שנחשב לאחד הזנים המשובחים. אולם, בעיית המים שישראל נקלעה אליה, פגעה קשות בפרדסים, עד שאלה כמעט וחוסלו.